פלאשבק על רומא
אחותי הקטנה טסה עם בן הזוג שלה לרומא באביב. כמובן שהיא פנתה אליי בבקשה לעזרה בתכנון הטיול ומציאת הדירה המושלמת (מחיר ומיקום) בעיר, ולכן חזרתי להתבונן על הטיול שעשינו ברומא באפריל 2019..
האורנים של איטליה עושים לי שמח בלב (התמונה מהאתר Unsplash.com)
פלאשבק.
איטליה תמיד ולנצח תהיה אהובתנו.
הבת הבכורה שלנו, בטרם מלאו לה חמש שנים, כבר בילתה באיטליה למעלה מחודש במצטבר על פני שלושה טיולים, בהם ביקרנו וטיילנו ביותר מחמישה מחוזות שונים.
את הטיול הראשון שלנו כמשפחה עשינו לרומא. הבת הגדולה שלנו הייתה אז בת שנה וקצת, והחלטנו שרומא תהיה אחלה סיפתח לטיולים הבאים שהיא תחווה בחיים.
חברה של המשפחה אירחה אותנו בדירה המושלמת שלה בשכונה היוקרתית Ludovisi השוכנת ממש מאחורי המדרגות הספרדיות ומשקיפה על Villa Borghese המהממת ביופיה. המיקום היה מושלם, והלכנו כמעט לכל מקום ברגל ובעגלה. במקרים מסוימים לקחנו אוטובוס, והיה רק מקרה אחד שסיימנו לאכול מאוחר והתחיל לרדת גשם זלעפות אז התפנקנו במונית.
ילדה קטנה - ספוליאטלה גדול (לוהילי, בת שנה וחצי, רומא 2019)
מבחינת מקומות לראות
עבור דני בעלי זו הייתה הפעם הראשונה בעיר, אז סימנו "וי" על כל הרשימה המוכרת של המקומות שחייבים לראות בעיר – מזרקת Trevi, הפורום, הקולוסיאום וכו'. לא אלאה בדברים הבייסיק שאפשר למצוא בחיפוש פשוט בגוגל.
כמה טיפים לטיול ברומא עם ילדים קטנים
קודם כל לזכור שהרחובות ברומא מלאים במרצפות מעצבנות שהעגלות נתקעות ביניהן בקלות. היינו עם עגלה קלה יחסית וזה היה סיוט. לגמרי הייתי ממליצה ללכת על עגלה כבדה יותר, עם גלגלים גדולים, כזו שתוכלו ללכת איתה יותר בהנאה.
האיטלקים ממש בקטע של ילדים! לא חושבת שהיה מקום שהרגשנו שהבת שלנו לא מתקבלת בברכה. אפילו היו כמה נונות שראו אותה ברחוב ופרצו בקריאות "Bella bambina!" וגרמו לנו להתנפח מגאווה (או שאולי זה היה ממנת הקצ'ו א-פפה?).
אז כן, אחד הדברים הכי כיפיים לעשות עם ילדים ברומא זה לאכול. אבל – כדי למנוע אכזבות תתכננו היטב את המסעדות. לפחות תיצרו מפה על ההמלצות שאתם קוראים עליהן, ככה שכשתגיעו לאיזור מסוים תוכלו לבחור מההמלצות הקרובות אליכם. כמות המסעדות שם היא עצומה, הכל נראה טוב וטעים, וקל ליפול למלכודות תיירים (גם למטיילים מנוסים!).
ממליצה לשים על המפה גם מקומות שווים לקפה, מאפיות וכמובן ג'לטריות מומלצות (כאלו שיש בהן כדים סגורים של גלידה, והגלידה לא פתוחה בתוך הויטרינה).
בהרבה מהשכונות של העיר או באיזורים הירוקים (כל הוילות וכו') יש פארקים לילדים, כמו גינות השעשועים שיש בארץ. זה נהדר לתת להם מדי פעם להוציא אנרגיה לפני או אחרי שמבקשים מהם לשבת בעגלה במשך הרבה זמן כשאנחנו הולכים. וגם בלי גני שעשועים – בהרבה פיאצות רואים ילדים רצים אחרי יונים שמנמנות, תנו להם לרוץ.
לתפוס שתי ציפורים במכה אחת - היא רצה ומשתוללת ואנחנו נחים מההליכה המרובה
שמתי לב שכל ההמלצות שלי נורא לא-ספציפיות לרומא, אז אולי ננסה מכיוון אחר.
שלושה זכרונות וגעגוע
זכרון ראשון
הגענו לרובע היהודי וכשעמדנו בנקודה מסוימת, היתה שם קבוצה קטנה של מטיילים עם מדריך יהודי שהדריך באנגלית. שמענו אותו אומר את המשפט האייקוני, שאנחנו דבקים בו מאז: “Scratch a Jew and you’ll find an Italian. Scratch an Italian and you’ll find a Jew” רגע, אז גם אנחנו קצת איטלקים? בגלל זה אנחנו מרגישים פה בבית? בכל מקרה, אני ממליצה בחום על סיור ברובע היהודי. שווה לשלב הסברים היסטוריים עם טעימות קולינריות, כיוון שהרבה מהמטבח האיטלקי המוכר כיום הגיע מהמטבח היהודי.
זכרון שני
נכנסנו למסעדה מומלצת באחת השכונות הקרובות לקולוסיאום. קטנטונת ברמה של כרם התימנים.. הבעלים הוא גם השף ויש לו מלצרית אחת. סה"כ חמישה, שישה שולחנות זוגיים. האוכל היה טרי, טעים ומיוחד (ובדרך כלל אני מעדיפה מנות קלאסיות, או אוכל רחוב, אבל תמיד יש יוצאים מן הכלל). ישבנו כמו איטלקים אמיתיים ולקחנו את הזמן, עד שהמסעדה כמעט התרוקנה והבעלים יצא לדבר איתנו. כל כך התלהבנו מהכל, וממנו, שחזרנו למחרת בצהריים. המקום היה מלא, אבל הבעלים יצא אלינו ושאל אם להכין ללוהילי את המנה שהיא אהבה, כדי שברגע שנתיישב היא כבר תוכל לאכול. אמרתי כבר שהאיטלקים אוהבים ילדים? והם משוגעים על ילדים שאוהבים לאכול!
לצערנו המסעדה לא שרדה את הקורונה ואנחנו לא יודעים מה עלה בגורלו של הבעלים או אם הוא פתח מסעדה חדשה..
זכרון שלישי
במהלך עשרת הימים שהיינו שם, חגגתי יום הולדת. כיוון שהיינו עם מכרים מקומיים, חגגנו בעצת כל אחד מהם – כל אחד נתן טיפים מאוד שונים.
המארחת שלנו, אישה אמידה מאוד בשנות החמישים לחייה, המליצה לדני לקחת אותי למסעדה מהממת במלון משגע, ממש בהמשך הרחוב – Hotel Eden.
מלון חמישה כוכבים, שהפאר והעושר שלו גרמו לי למבוכה באיזשהו מקום. מכירים את התחושה? כמו שנכנסים לחנות נעליים ומתביישים שבאנו עם הזוג הכי מרופט שקיים ברשותנו.
הכל שיש מסביב, כולם נחמדים ומגולחים למשעי, האוכל טעים ומהודק, הכל פיין. איזה מזל שהבת שלנו רגועה, אללי.
רואים? ספות עור, מפות לבנות, מגש מיני ריבות (אוי כמה אני אוהבת ריבות!), פרחים לבנים וחלונות עצומים שפונים לווילה בורגזה. לא יודעת כמה עלה, גם כי בעלי שילם על הכל בשושו, גם כי המארחת שלנו דאגה להנחה, וגם כי זה היה לפני מלא זמן.
בצהריים, המארחת המקסימה שלנו לקחה אותי לבילוי במספרה (אל תשאלו, בחיים לא חוויתי כזה דבר). ובערב, חבר שלנו לקח אותנו לחוויה טיפה יותר מקומית וצעירה. הלכנו ברגל (איזה כיף זה לגור בעיר) למסעדה שהקטע שלה זה פיצה ודברים מטוגנים.
חבר שלנו, לורנצו, אמר לבעל הבית שאנחנו לא מקומיים ושעליו "להראות לנו מה הם מסוגלים".
נראה שהוא נלחץ מהאמירה הזאת ופשוט ירה לכל הכיוונים – אוכל ממש ממש טעים. מגש מטוגנים ענק, פיצות שאלוהים יעזור איזה פיצות.. אני לא אמשיך, רק כי אני לא זוכרת איפה זה היה ומשום מה גוגל לא מצליח לעזור לי – לא במפות מאותם תאריכים ולא מהתמונות.
לורנצו המתוק, המקסים ואוהב ישראל – הכין לי עוגה שבמשפחתו נוהגים לאכול ביום הולדת. בסיס של בצק פריך, המון המון קרם ונילי משגע, ומעל – ערימה של תותי עץ, מאובקים באבקת סוכר. הוא הגדיל והוסיף חתיכת בצק סוכר שעליה כתב "יומ הולדת שמח!" וזה ישר הזכיר לי את העוגה של האגריד..
רואים כמה התרגשתי מהמחווה?
געגוע
החלק שאני הכי מתגעגעת אליו זה התחושה, ואותה מאוד קשה להסביר במילים.
מניחה שלכל אחד מאיתנו יש מקום בעולם שמשרה עליו רוגע, בטחון, אושר. זה מה שקורה לנו כשאנחנו נוחתים באיטליה.. כל פעם מחדש אנחנו מרגישים בבית, מרגישים אהובים ואוהבים. יש משהו קסום באיטליה – אולי הנופים, אולי הפשטות, אולי החום והמשפחתיות של האיטלקים שכל כך מזכיר לנו את הארץ. או שאולי זה השילוב של הכל יחד!
לא סתם אנחנו בוחנים את איטליה ברצינות כיעד הראשון והמרכזי במסע שלנו. זו ארץ שאנחנו מכירים היטב, היא קרובה לארץ – פיזית ומנטלית, אנחנו מאוהבים בה, ויודעים שנסתדר שם מצוין. לדני יש דרכון אירופאי (והילדים גם יקבלו אחד בעקבותיו) כך שאיטליה מהווה אופציה טובה עבורנו.
המגורים והמחייה שם יחסית זולים (באיזורים מסוימים יותר ובאחרים פחות), ישנה גישה קלה למקומות אחרים ברחבי אירופה, הפרשי השעות עם ישראל כמעט ולא קיימים (לא בטוחה עדיין אם זה מהווה יתרון או חסרון בעבודה שלי) ואפשרויות החינוך של הילדים הן עצומות (בדגש על שיטת החינוך המועדפת עלינו – מונטסורי, שהייתה איטלקיה כמובן).
עכשיו כל שנותר הוא שנדע שיש לנו בטחון כלכלי, שיש לנו ערוצי הכנסה בטוחים של כ-20,000 ₪ בחודש כדי שנוכל לצאת לדרך. הג'לטו כבר מדגדג לי בקצה הלשון..
thoitiethomnay.org mình thấy tiện hơn mấy app thời tiết mình hay dùng trước đây, vì vào là nhìn được liền nhiệt độ hiện tại kèm “cảm giác như” chứ không phải lục qua nhiều màn. Mình chỉ cần xem nhanh trước khi đi ra ngoài nên kiểu hiển thị rõ ràng như vậy hợp ghê. Chỗ chọn tỉnh thành đặt ngay trong trang, bấm phát là qua đúng khu vực mình quan tâm, khỏi phải gõ lại tên hay lọc lòng vòng. Mình cũng thích là dữ liệu có vẻ được cập nhật liên tục trong ngày, nên con số nhìn “mới” và đỡ cảm giác lệch thực tế. Ở dưới còn có các ô tỉnh thành để chọn nhanh,…
rr88m1 com có đáng ghé thử không nhỉ, mình tự trả lời luôn là cũng ổn phết vì vừa mở trên điện thoại đã thấy trang lên nhanh, cuộn xuống không bị khựng, mấy khối nội dung chia ra có khoảng trống nên mắt đỡ mệt, đọc kiểu lướt lướt vẫn nắm được ý chứ không bị dính chữ. Mình thích cái giao diện nhìn thân thiện, bấm qua lại vài mục mà không bị loạn vị trí. Có đoạn họ nhắc kho game hơn 1.000 thể loại nên phần danh mục nhìn nhiều thật, nhưng cách trình bày vẫn ngay ngắn nên không bị rối. À với cả thông tin về nguồn gốc pháp lý họ để thành mục…
https://keonhacai.cam/ mình thấy mọi người nhắc hoài nên cũng tò mò bấm vào coi thử giao diện thế nào. Mình không có ngồi soi nội dung hay chọn trò gì cả, chỉ lướt qua xem họ sắp xếp trang ra sao thôi. Ấn tượng đầu là bố cục khá thoáng, các mục được gom theo từng khối nhìn phát hiểu ngay chứ không bị nhồi chữ. Menu để chỗ dễ thấy nên chuyển qua lại giữa các phần cũng nhanh, không phải bấm nhiều lớp. Mấy bảng thông tin họ trình bày theo cột gọn gàng nên nhìn lướt vẫn nắm được ý chính, không bị rối mắt, nhất là phần hiển thị dạng khối ngay trên trang.
Mình chơi xổ số kiểu cho vui là chính, xem như một thói quen giải trí chứ không đặt nặng chuyện được hay mất. Trước đây nghe người ta bàn về “cầu kèo” các kiểu, mình cũng nửa tin nửa ngờ, nhưng theo dõi một thời gian thì đôi lúc thấy có vài dạng lặp lại nên cũng tò mò. https://soicauxsmb.io/lo-khung-bach-thu-3-ngay.html Mỗi lần đọc mấy nhận định như vậy, mình hay note lại vài ý rồi chờ kết quả để tự đối chiếu, coi thử có phải mình đang tự tưởng tượng ra quy luật không. Có hôm trúng chút thì cũng vui, nhưng sai liên tục cũng nhiều nên mình luôn nhắc bản thân đừng bám vào đó quá.…
Mình cũng chỉ xem cầu lô đề kiểu tham khảo cho đỡ buồn, chứ chẳng bao giờ dám đặt niềm tin tuyệt đối. Hồi trước toàn nghe người quen mách nước, mỗi người một kiểu nên càng nghe càng rối. Gần đây mình chịu khó đọc vài bài phân tích, thấy nếu nắm được cách người ta chốt dàn, rồi nhìn chu kỳ với tần suất xuất hiện thì ít ra cũng có cơ sở hơn, đỡ đoán mò. Có hôm mình thử soi cầu miền bắc hôm nay theo một bài viết, mình đánh nhỏ thôi và chia vốn ra, cảm giác nhẹ đầu hơn nhiều. Nhưng nói gì thì nói vẫn phải giữ kỷ luật, thua thì dừng,…